חנינת תרנגולי הודו: כנראה המנהג הנשיאותי המוזר ביותר

אחד המנהגים המוזרים ביותר בהיסטוריה האמריקאית הוא ללא ספק "חנינת תרנגולי ההודו הנשיאותית", טקס שמתקיים מידי שנה בשבוע שלפני חג ההודיה, ובו חונן הנשיא המכהן צמד תרנגולי הודו שמנמנים שאחרת היו אמורים ללכת לבית המטבחיים ואז לשולחן ארוחת החג של מישהו. אבל מאיפה הגיע המנהג הזה? מי התחיל אותו? ומה באמת קורה לתרנגולים שקיבלו חנינה?

מסתבר ש"האיחוד הארצי לתרנגולי הודו",(אנחנו לא ממציאים!) החלו לשלוח לנשיא המכהן תרנגולי הודו עוד בשנת 1947, אבל התרנגולים האלה בהחלט היו מיועדים לאכילה והם נשלחו לבית הלבן כדי לשמר את מעמדו של ההודו בתור הכוכב של ארוחת החג. כפי שזה נראה היום, זאת בדיוק גם הסיבה לכך שטקס חנינת התרנגולים קיים ועדיין מתקיים.

ב-1963 קיבל הנשיא ג'ון פ. קנדי תרנגול עם שלט גדול סביב לצווארו ועליו היה כתוב "אכילה טובה, אדוני הנשיא", אליו הגיב הנשיא המנוח "אנחנו פשוט ניתן לו לגדול", ובכך העניק את החנינה הלא רשמית הראשונה של תרנגול הודו בחג ההודיה. אולם המנהג הרשמי לא התחיל עד שנת 1989 בזמן כהונתו של ג'ורג' בוש. 

טיול חינם לוושינגטון ולילה במלון יוקרה

מאז, מתנהל המנהג הביזארי בערך באותה צורה בכל שנה: שני תרנגולי הודו שמנמנים מוטסים לוושינגטון, ניתנים להם שמות מטופשים כמו "מק" ו"צ'יז" (2014), "אפונה" ו"גזר" (2018) או "שוקולד" ו"צ'יפ" (השנה). הם לנים לילה אחד במלון חמישה כוכבים (שוב, אנחנו לא ממציאים) ומשם הם נלקחים לבית הלבן לטקס החנינה הרשמי ומקבלים חנינה מהנשיא (על פשע שמעולם לא ביצעו).

בארה"ב בוקעים מידי שנה למעלה מ-200 מיליון תרנגולי הודו למאכל וכ-1 מתוך 5 מהם מוצא את עצמו על שולחן חג ההודיה. זה אומר שהתרנגולים שנבחרים לקחת חלק בטקס החנינה הם באמת ברי מזל כי הסיכויים להבחר מאוד נמוכים.

מה קורה לתרנגולים אחרי טקס החנינה?

למרבה הצער, גם עתידם של התרנגולים החנונים לא מזהיר במיוחד. תרנגולי הודו המיועדים לאכילה בדרך כלל סובלים משורה של בעיות בריאותיות בשל התנאים בתעשיית המזון מן החי ואינם מסוגלים לעוף בשל גופם המעוות. תרנגולי הודו פראיים יכולים לחיות בין 3-5 שנים, אבל חבריהם מתעשיית המזון לא שורדים לרוב את השנה השניה לחייהם.

גם גורלם לאחר החנינה רוב הזמן אינו ברור מכיוון שהם נשלחים למקומות שלא ערוכים להתמודד עם מצבם הבריאותי הספיציפי. בשנה שעברה חתמו שורה של סלבריטאים (כולל בילי אייליש, חואקין פניקס ועוד) על עצומה הקוראת לג'ו ביידן לשלוח את התרנגולים האומללים לחוות חופש ייעודית, שם יוכלו לקבל את הטיפול המתאים להם ואולי אפילו לחיות חיים טובים ומלאים. הבית הלבן התעלם מהעצומה.

השנה ישלחו שוקולד וצ'יפ לאוניברסיטת צפון קרוליינה, שם יוכלו בתקווה לחיות את שארית חייהם הקצרים בנוחות ובשלווה.